מר גבריאל יוסף, (גברי),שפיה
נולד בשנת 1938 בעיראק
בשנת 1950 עלה לארץ עם אחיו ואחותו במסגרת עליית הנוער לקיבוץ חצור והוא בן 12 בלבד. שרת בנח"ל בגרעין אשר הקים את קיבוץ אדמית בשנת 1958. החל משנת 1965 קשר את חייו ואת חיי משפחתו בכפר הנוער מאיר שפייה ובעשייה החינוכית. זאת, מתוך תחושת שליחות עמוקה למען חיזוק וטיפוח ילדים ובני נוער אשר זקוקים לכך יותר מכול. בשנים הראשונות שימש כמרכז המטעים והמשק בתחום האהוב עליו החקלאות ובהקניית ערכי העבודה והיצירה לחניכיו.
לאחר מכן שימש במשך 18 שנה כסגן מנהל הכפר עד צאתו לפנסיה. בכול שנותיו במאיר שפיה הקדיש את עצמו לעשייה החינוכית, פיתוח ובנייה, אחריות על הצוות התפעולי וניהול קשרי החוץ. אוזנו הייתה קשובה תמיד לבעיה קטנה כגדולה אשר פקדה מי מהתלמידים, עובדי הכפר, המורים ובני משפחה. בראש מעייניו הייתה מערכת החינוך ופיתוח הכפר וכל זאת בדרך האופיינית לו- חריצות, צניעות, מקצועיות ומסירות אין קץ. אל מול מצוקה תמיד יהיה גברי ראשון לעשייה, למציאת פיתרון ולהגשת סיוע. החזון אשר ליווה אותו כל השנים: הענקת הזכות והכלים לשוויון הזדמנויות לחניכי הכפר בצאתם ממנו לאחר התבגרותם. חלומו היה שיסיימו את שנותיהם בכפר, בראש ובראשונה כבני אדם. בני אדם ערכיים ובעלי יכולות להתקדם בהצלחה במשעולי החיים.
במגביל לעבודתו החינוכית והמנהלית, היה גברי נציג נאמן של מאיר שפייה במליאת המועצה במשך 33 שנה. גם פעילות זו ביצע בדרך האופיינית לו כאשר עקרון העבודה תוך יחסי אמון ועזרה הדדית מהווים נר לרגליו. מעבר להבאת מאיר שפייה והעשייה החינוכית חברתית בו למרכז הקונצנזוס, עזר ותמך בתחומי עניין רבים לאזור ולקהילת חוף הכרמל. התנדב לוועדות שונות, בחן כל נושא באופן יסודי ללא פשרות. היה שותף פעיל בהבניית תוכניות אסטרטגיות ותרם רבות לפיתוח מערכת החינוך בחוף הכרמל. לעיתים קרובות שימש כמגשר בין עמדות ודעות מנוגדות בנועם הליכות ומתוקף האמון והערכה אשר רוחשים לו אנשים רבים בקהילת חוף הכרמל. על כול זאת ועוד, הוחלט להעניק למר יוסף גבריאל את אות יקיר חוף הכרמל.